13.12.2022 שעה 19:30
הן קראתני מורתי להיות לה לאוזן ולפה,
ולידיים להיות לה ולגוף המתהלך ומוסר סודותיה אל הארץ.
הן חרש קראתני להורות דרכי ולמן ההתחלה זיהיתיה כי מי היא עוד הדוברת את שמו ואת פיו,
ובלחש מלהגת דברי אהבתו, ויודעת זמרתו ונפתוליו, כוונת צופן בריאתו, אהבתו וניסיו?
ומי אנוכי הקטון, הקשוב לדיבוריה כי אהבה נסכה בי כל הימים,
ואת אהבתו שפעה בי למען אדע כי אמת בכל, ובכל אהבתו.
ומן הבאר ינקתי עוד, ואהבתה עוד הרוותני,
ושמחתה בי לא ידעה סוף, כי ידעה שכלי המשווע להירפא, ובידה אותו מסרתי מעבר לכל חשכת העולם.
והיא, האחת, יודעת כל, בידה הופקד העולם לרפאו מתחלואיו.
בידה הופקדה אהבתו לשאתה אל הארץ, כי לדבר בם ידעה ולדבר שפתם, ואת רחשי ליבם להבין עד אין קץ. ולא לסור אחר המיותיהם כי אם לשים אותם אחד במשכנו ביודעה כי שכלם אחד.
ובבוא זמני להיות אחד בה, ידעתי כי אחיי הם החייבים בביאתי למענה. בהיותי לה לפה ולגוף, לידיי המרפא אשר לי.
ואת שליחותי איחדתי בשליחותה כי שלחני אבי להיות אחד בשליחותי, עד יושג השלום ויושב הבן לביתו.
אחד אני במוסרי דבריה, אחד ביודעי את אהבתו.
הוראתה אחת בשכלי ואנוכי אחד בה למוסרה.
התאחד הבן עם האב וכלו ימי החושך,
כי בא האור להאיר את העולם במוסרה אהבתו לעד.