העדות של נורה פורת
מה זה בשבילי שישוע בשכלי? מה זה אומר בכלל למסור את שכלי אליו? ולמה אני עושה את זה בכל בוקר מחדש?
משבר האמון בשיקול דעתו של שכלי הקטן, (האגו שלי, שגופי הוא ממלכתו והוא עסוק מבוקר עד ערב בפרסונות ומה שישרתן) הסדק החל בסביבות 2015, פתחתי וסגרתי עסק, הפסדתי כספים, הכאבתי וזילזלתי באנשים קרובים ויקרים. הסלידה שחשתי מהצורך הבלתי פוסק שלי בחיזוקים חיצוניים (שהתגלו כקצה קצהו של פירור לעוגיפלצת רעב מאוד) היתה כבר בלתי נסבלת עבורי. לא אהבתי את עצמי בכלל.
יום אחד חברה סיפרה לי על קורס בניסים.
עמדתי בשער זמן רב, מפחדת להכניס רגל. תקופה ארוכה הרמתי גבה מהטרמינולוגיה, קישרתי אותה לעולמות הדת שהפחידו אותי. משיח, גאולה, כפרה. היו לי הרבה פחדים על כל אחד מהרעיונות הללו כי אלוהים שלי באותם הימים היה אלוהים מרשיע ומעניש. אל נקמה וזעם.
החדשות המשמחות שהרגיעו אותי היו כשפתחתי את הספר: שאני לא יכולה לברוא את מה שברא אותי.
איזו הקלה! אלוהים הנקמני היה רעיון מעוות שלי.
׳אלוהים אינו אלא אהבה, ולכן כך גם אני׳ באהבה נבראתי ומה שברא אותי לא אוכל לברוא אותו.
׳אלוהים הוא מקורי, אינני יכולה לראות בנפרד ממנו׳ כבר הרגשתי שמאה טון נישמטים מנפשי הכבדה.
בשיעור ׳מחשבות התקיפה שלי תוקפות את אי פגיעותי׳ לראשונה היכתה בי ההבנה שמחשבותיי תוקפות אותי ללא הרף וכשאשנה אותן למחשבות סליחה וחסד הן תברכנה. אחר כך הגיעה תקופה בה נעתי ונדתי בין ספקנות עזה להתרוממות אקסטית. בין הידיעה שהכל זה אלוהים למחשבות רצחניות על מות אלוהים.
ובכל זאת ברגע שטעמתי את טעמה של האמת האמיתית קשה עד בלתי אפשרי לחזור לאותו מצב רדום לגמרי (אפילו שיש רגרסיות) החוויה היתה כה ברורה: בידיעת האלוהים לא ידעתי את נפשי מאושר ובכל פעם שהאגו שלי רצח אותו והמליך את עצמו במקום חזרתי לחוות דיכאון ובדידות. לא היתה שם אהבה. עוגיפלצת שלי לא חדל מלהתקיים אבל הוא לא מפחיד אותי יותר. אין הוא ממשי. אינני גוף. חופשיה אני.
ולמה אחי ישוע כה רלוונטי?
כי הרי זוהי הוראתו:
קורס בניסים, 16 הסכמות, המעבר, היחלצות מן העולם, בית המדרש, ששת סדרי האור. הוראה שנועדה להאיר את עיני הסומות, להחזיר אותי הביתה.
הוראה אחת, הוראת אלוהים, שכולה שלום, כולה אור. הוראה המתקבלת באינספור מסרי אהבה, בעקביות מעוררת השראה. הוראה שכל כולה מבוססת על ידיעת האלוהים שקרקעיתה בשמיים ועד לשמים שאין להם סוף.
תזכורות תזכורות תזכורות לנצחיותנו בנצח. אני מוסרת את שכלי אליו כי לא הצלחתי לבד. האגו שלי בהחלט העביר אותי על דעתי אבל אני כבר לא סומכת עליו וזה דבר טוב שקרה. לצעוד יחד עם ישוע זה הדבר הכי מרפא שקרה לי בחיים. תודה תודה תודה
העדות של אורלי
הלמידה העכשווית עם אפרת שר שלום היא מתנה.
היא מזכירה לי שוב ושוב את היותי מאוחדת עם הקיום והבריאה, את הרוח החיה בתוכי ובתוך כל אחיי ואחיותיי. הקורס עם אפרת ושירה מביא רכות , וזיכרון של מי אנחנו באמת.
ממליצה בחום מהלב.
אורלי
העדות של אנסטסיה
קורס בניסים" הגיע אליי בדיוק בזמן המדויק עבורי. הייתה לי ידיעה ברורה שעליי ללמוד את הקורס, לזנוח כל אשר תפשתי ולהקשיב. רק להקשיב. כך עשיתי וכך אעשה. קורס בניסים מלמד אותי הקשבה פנימית שמובילה לשלווה, אהבה ושלום. אהבה עצמית שמובילה לאהבת האחר, שלום פנימי שמקרין שלום לכל. מילים לא יספיקו לתאר את ההשפעה של הקורס על חיי.. הניסים ששינו את ראייתי והביאו שמחה גדולה לכל סובביי. "ניסים נראים באור" ואין ספק שקורס בניסים הוא אור גדול.
תודה רבה על הכול.
אנסטסיה ❤️
