נכתב בהשראת פרשת משפטים בספר שמות, הוראה אותה העביר לנו ישוע הנצרתי
אפרת שר-שלום
הסמכות האחת היא של הבורא.
סמכות שכולה אהבה ואור.
כולה שלום וקדושה. ומי מוסמך יותר ממנו לתת מענה לכל הדברים?
סמכות פנימית אותה נוכל לדעת חייבת להישען על ידיעתנו אותו.
אלוהים הנוכח בכל הדברים, מקיף כל בכל מצב וזמן ומקום.
סמכות אינה יכולה להגיע מתוך שכלינו הקטן. האגו המכתיב תכתיבים שתמיד יפגעו בנו ובזולת.
מערכת סמכותית כגון שלטון חוק, על כל נציגיו, שריו ושוטריו, יכולה לייצג את הטוב והמיטיב. כיוון שנועדה לשמור על חוקים חברתיים שנועדו לקיים את מצוות 'אהבת רעך כמוך'.
לרוב משתקף במערכות סמכותיות אילו חוקים של שכר ועונש, שיפוטים ארציים שנועדו להשליט סדר. ולכן משמשים להתרעה והפחדה.
מערכת שיפוטית שיש בה ענישה לא יכולה לבוא מאלוהים. אלוהים אינו מעניש. אף לא שופט. אינו מרשיע ולכן גם אינו סולח. בהווייתו ילדיו כולם אהובים עד בלי דיי. זכים, חפים מאשמה ומחטא וטהורים.
אפשר שמערכת החוקים שנועדו להקל על דרכינו בעולם, תהיה מערכת של ראיית הזולת. טובתם המרבית של ילדיו האלוהים מונחת לפני עיני המחוקקים. אולם, כדרך העולם, אנחנו עדיין לא בהבנת שלומו האחד וידיעת אהבתו. על כן, עלינו להתמסר לבורא היודע אותנו בשלמות בלבד, ולאפשר לו ללמדנו את ההוויה האחת אותה אנו חולקים עם אחינו כולם.
עלינו לשנות את דרכינו כאשר אנו מזהים בהתנהלותנו כפיה של רצוננו על הזולת, תמרונים מתמרונים שונים, כאשר אנו מענישים ושונאים, כועסים ושופטים, גם אם במחשבתנו בלבד ללא ביטוי פיזי.
כל שימוש לא נכון בכוח מופנה אלינו בסופו של דבר.
חוקים הארץ נועדו לאחד ולהגן את החברה. האחדות נוכחת תמיד כי בה נבראו כל הדברים. אחדות זו יורדת בכל רגע להזכיר את האמת הנצחית. בסופו של דבר יתמזגו חוקי הארץ ויהיו אחד חוקי השמים. האמת מוחלטת. אלוהים לא יכול לטעות.
עלינו לפנות אליו בכל שאלה. אנחנו יכולים להורות את שלום האלוהים על הארץ, ולהביא להתפתחות של האנושות כולה. הדבר תלוי ביחידים. אנחנו. הבוחרים ללכת בדרך האמת, דרך האור.
