כזאת ביקש ממני אחינו הבכור.
לקרוא את קריאתו, ולשלוח אותה לתלמידיו.
תודה, אפרת
"ילדיי, שליחותיי ושליחיי יושבי ארץ, מה לכם כי תמאנו לקבל מתנותיי?
יודע אב נפש ילדיו והלך מחשבתם, כי רצתה להיחלץ, ולא קמה להם הדרך כי פחדו לראות.
ואתם ילדיי הזכים, פורצי הדרך המתמידים ללכת בה בבטחה, חפצתי בכם אחיי להושעת אחיכם.
הן בהסכמתכם בלבד תימסר הוראתי אל הארץ. משנתי תערב בשכלכם הנמים, וכל כולי אינסופיותה של הבריאה האומרת עלו אל שליחותכם כי נחוצים אתם לו, להוראתו, להביאה ולהחיותה בשכלכם.
ולכן אחיי קומו, עורו, קומו אל תפקידכם.
הוראתי המופקדת בידי שרת השלום להעירכם משנתכם ולהעלותכם מעלה אליו.
ובכל שנות ימיכם על הארץ היו נא בשליחותכם. כי לא קמו עוד שליחים אשר ימסרו את הוראתי
כפי שמסרתיה למען אחיי.
אחת היא ההולכת בדרכי בשליחותה, היו נא עמה באהבתכם.
ילדיי הזכים, עורו נא אל תפקידכם.
שאלוני ואהיה לעזר, מילותיי אבאר בשכלכם
ושלום אביא במשכנותיכם.
אוהבכם ילדיי בשלום
היו נא באהבתכם ובואו עמדי אל שליחותכם."
