אלוהים הוא האור שבו אני רואה.
היום אנחנו ממשיכים את רעיון אתמול ומוסיפים לו מימד. אינך יכול לראות בחושך, ואינך יכול ליצור אור. אתה יכול ליצור חושך ולחשוב שאתה רואה בתוכו, אבל האור משקף את החיים, ולכן הוא היבט של הבריאה. הבריאה והחושך אינם יכולים להתקיים יחדיו, ולעומת זאת האור והחיים חייבים ללכת שכם אחד, בהיותם היבטים שונים של הבריאה ותו לא.
כדי לראות עליך להכיר בעובדה שהאור הוא בפנים, לא בחוץ. אינך רואה מחוץ לעצמך, וגם אבזרי הראייה אינם מחוץ לך. חלק חיוני מן האבזרים האלה הוא האור, המאפשר ראייה. הוא אתך תמיד, ועושה את החזון אפשרי בכל הנסיבות.
היום ננסה להגיע אל האור הזה. לשם כך נשתמש בצורת תרגול שהוצעה קודם לכן, ונשתמש בה יותר ויותר. זוהי צורה קשה במיוחד לשכל לא-ממושמע, והיא משמשת יעד רב-חשיבות באימון השכל. היא דורשת בדיוק מה שחסר לשכל לא-מאומן. אבל כדי שתוכל לראות אתה מוכרח להגשים את האימון הזה.
תרגל היום לפחות שלוש פעמים, כל תרגול בן שלוש עד חמש דקות. כדאי מאוד לתרגל זמן ארוך יותר, אבל אך ורק אם תרגיש שהזמן חולף לו כמעט בלי מאמץ כלל. צורת התרגול שנשתמש בה היום היא הקלה והטבעית ביותר בעולם לשכל מאומן, ובדיוק באותה המידה היא נראית הצורה הבלתי-טבעית והקשה ביותר לשכל לא-מאומן.
שכלך שוב אינו שכל לא-מאומן לגמרי. אתה מוכן לחלוטין ללמוד את נוסח התרגיל שבו נשתמש היום, אבל אולי תיווכח שאתה נתקל בהתנגדות חזקה. הסיבה לכך פשוטה מאוד. כאשר אתה מתַרגל בדרך זו אתה נוטש את כל מה שאתה מאמין בו עכשיו, ואת כל המחשבות שהמצאת. לאמיתו של דבר, זהו שחרור מן הגיהינום. אבל כשמסתכלים על זה דרך עיני האגו, זהו אובדן זהות וירידה לגיהינום.
אם אתה יכול לעמוד בנפרד מן האגו ולו במקצת, לא תתקשה להכיר שהתנגדותו ופחדיו הם חסרי-משמעות. אולי תמצא שכדאי לך להזכיר לעצמך מזמן לזמן שהגעה אל האור משמעה בריחה מן החושך, גם אם אתה מאמין בהיפך מכך. אלוהים הוא האור שבו אתה רואה. אתה מנסה להגיע אליו.
התחל את זמן התרגול בחזרה על רעיון היום בעיניים פקוחות, וסגור אותן לאט תוך שאתה חוזר על הרעיון עוד כמה פעמים. אחר-כך נסה לשקוע אל תוך שכלך, תוך השתחררות מכל סוג של הפרעה והתערבות חיצונית על-ידי שקיעה שקטה אל מעבר להם. בדבר הזה אי אפשר לעצור את שכלך אלא אם כן אתה תחליט לעצור אותו. הוא פשוט הולך במסלולו הטבעי. השתדל להתבונן במחשבותיך החולפות ללא מעורבות, וחמוק בשקט לידן.
אף-על-פי ששום גישה מיוחדת אינה מומלצת לצורת תרגול זו, מה שנדרש הוא תחושת חשיבות לגבי מה שאתה עושה: ערכו שאין ערוך לו לגביך, ומודעות לכך שאתה מנסה לעשות דבר קדוש מאוד. הגאולה היא הגשמתך המשמחת ביותר. היא גם הדבר היחיד שיש לו משמעות כלשהי, מפני שהיא היחידה שבכלל יכולה להביא לך תועלת כלשהי.
אם עולה התנגדות בצורה כלשהי, המתן די זמן עד שיהיה בידך לחזור על רעיון היום, כשעיניך עצומות אלא אם כן אתה חש פחד. במקרה כזה קרוב לוודאי שתרגיש יותר בטחון כשתפקח את עיניך לרגע קט. אבל השתדל לחזור מהר ככל האפשר אל התרגילים בעיניים עצומות.
אם אתה מבצע את התרגילים כיאות, אתה אמור לחוש תחושת רגיעה מסוימת, ואפילו הרגשה שאתה מתקרב אל האור, אם לא ממש נכנס אליו. נסה לחשוב על האור, נעדר הצורה והמגבלות, בזמן שאתה חולף ליד מחשבות העולם. ואל תשכח שאין הן מסוגלות לכבול אותך לעולם אלא אם כן אתה תתן להן את הכוח לעשות זאת.
במשך היום חזור על הרעיון לעיתים קרובות, בעיניים פקוחות או עצומות כפי שייראה לך נכון לעשות באותו הזמן. אבל אל תשכח. מעל לכל, היה נחוש שלא לשכוח היום.
* כל התכנים באתר לרבות קבצי השמע והמלל בעמוד השיעורים, מוגנים בזכויות יוצרים. אין לעשות בתכנים אלו שימוש פרטי או מסחרי כלשהו. אין להפיץ, להעתיק או לשכפל את הנ"ל ללא הסכמה בכתב מראש מ"קורס בניסים – ישראל ®"
