גאולתי באה ממני.
כל פיתוי אינו יותר מאשר צורה כלשהי של הפיתוי היסודי שלא להאמין ברעיון היום. נדמה כאילו הגאולה באה מכל מקום חוץ מאשר ממך. וכמוה גם מקור האשמה. אינך רואה שהאשמה והגאולה נמצאות שתיהן בתוך שכלך ולא בשום מקום אחר. כאשר תבין שכל האשמה היא רק המצאה של שכלך, תבין גם שהאשמה והגאולה מוכרחות להיות באותו מקום. וכאשר תבין זאת תיגאל.
לכאורה, המחיר של קבלת רעיון היום הוא: משמעותו היא ששום דבר מחוצה לך אין בכוחו לגאול אותך; שום דבר מחוצה לך אין בכוחו להעניק לך שלווה. אבל משמעותו היא גם ששום דבר מחוצה לך אין בכוחו לפגוע בך, או להפריע את שלוותך או להטריד אותך בדרך כלשהי. רעיון היום ממנה אותך כאחראי ליקום, שאליו אתה שייך בגלל מה שהנך. אין זה תפקיד שאפשר לקבלו באופן חלקי. ואתה בוודאי מתחיל לראות שקבלתו היא הגאולה.
ועם זאת ייתכן שלא ברור לך מדוע ההכרה שהאשמה היא בשכלך מביאה לידי ההבנה שהגאולה גם היא נמצאת שם. אלוהים לא היה ממקם את התרופה למחלה במקום שבו אין ביכולתה לעזור. זוהי הדרך שבה פועל שכלך, לא שכלו. הוא רוצה שתירפא, לכן שמר את מקור הריפוי במקום שבו קיים הצורך בריפוי.
ניסית לעשות בדיוק את ההיפך; עשית את כל המאמצים, מעוּותים ודמיוניים ככל שיהיו, כדי להפריד את הריפוי מן המחלה שלה נועד, וכך להבטיח את הימשכותה של המחלה. תכליתך היתה להבטיח שלא יתרחש ריפוי. תכליתו של אלוהים היתה להבטיח שהוא אכן יתרחש.
היום נתרגל את ההבנה שבנושא הזה רצון האלוהים ורצוננו זהים למעשה. רצון האלוהים הוא שנירפא, ואנחנו בעצם לא רוצים להיות חולים, כיוון שהדבר מאמלל אותנו. לכן על-ידי קבלת רעיון היום אנחנו באמת תמימי דעים עם אלוהים. הוא אינו רוצה שנהיה חולים. וגם אנחנו. הוא רוצה שנירפא. וגם אנחנו.
אנחנו מוכנים היום לשני פרקי-תרגול ארוכים, שכל אחד מהם צריך לארוך בין עשר לחמש-עשרה דקות. ועם זאת עדיין נרשה לך להחליט מתי לבצעם. נמשיך בסוג זה של תרגול במשך מספר שיעורים, ושוב כדאי שתחליט מראש מהי השעה המתאימה שתקבע בשביל כל אחד מהם, ואחר-כך עמוד בהחלטותיך בדייקנות ככל האפשר.
התחל פרקי-תרגול אלה בחזרה על רעיון היום, והוסף הצהרה המעידה על הכרתך בכך שהגאולה אינה באה משום מקום שמחוצה לך. אתה יכול לנסח זאת בצורה הבאה: גאולתי באה ממני. היא אינה יכולה לבוא משום מקום אחר. אחר-כך הקדש מספר דקות, בעיניים עצומות, לשחזור כמה מן המקומות החיצוניים שבהם ביקשת בעבר גאולה: בני-אדם אחרים, נכסים, מצבים ואירועים שונים, ומושגים-עצמיים שרצית לעשותם נכונים. הכר בכך שהיא אינה שם, ואמור לעצמך: גאולתי אינה יכולה לבוא אף לא מאחד מן הדברים האלה. גאולתי באה ממני ורק ממני.
עכשיו ננסה שוב להגיע אל האור שבך, הנמצא במקום שבו נמצאת גאולתך. אינך יכול למצוא אותה בעננים המקיפים את האור, ודווקא בהם חיפשת אחריה. לא שם היא. היא הרחק מאחורי העננים, ובאור שמעֵבר. זכור שיהיה עליך לעבור בעד העננים לפני שתוכל להגיע אל האור. אבל זכור גם שמעולם לא מצאת בצורות העננים שדמיינת לך שום דבר שהוא מתמשך או שרצית בו.
הואיל וכל אשליות הגאולה אכזבו אותך, בוודאי אינך רוצה להישאר בעננים ולחפש שם לשווא אחר אלילים, כשאתה יכול לצעוד בקלות רבה כל-כך אל תוך אור הגאולה האמיתית. נסה לעבור את העננים בכל אמצעי הנראה לך. אם הדבר עוזר לך, חשוב עלי מחזיק בידך ומוביל אותך. ואני מבטיח לך שלא יהיה זה דמיון-שווא.
בפרקי-התרגול הקצרים והתכופים היום הזכר לעצמך שהגאולה באה ממך, ושום דבר חוץ ממחשבותיך אינו יכול לעכב את התקדמותך. אתה משוחרר מכל הפרעה חיצונית. אתה מופקד על גאולתך שלך. אתה מופקד על גאולת העולם. לכן אמור: גאולתי באה ממני. שום דבר מחוצה לי אינו יכול לעצור בעדי. בתוכי נמצאת גאולת העולם וגאולתי שלי.
* כל התכנים באתר לרבות קבצי השמע והמלל בעמוד השיעורים, מוגנים בזכויות יוצרים. אין לעשות בתכנים אלו שימוש פרטי או מסחרי כלשהו. אין להפיץ, להעתיק או לשכפל את הנ"ל ללא הסכמה בכתב מראש מ"קורס בניסים – ישראל ®"
