בידי מופקדות מתנות האלוהים.
כל הדברים ניתנו לך. אמונו של אלוהים בך הוא בלתי-מוגבל. הוא מכיר את בנו. הוא נותן בלי שום יוצאים מן הכלל, ואינו מונע ממך שום דבר שיש בו כדי לתרום לאושרך. ואולם כל עוד רצונך לא התאחד עם רצונו, מתנותיו אינן מתקבלות. אבל מה עלול לגרום לך לחשוב שיש רצון מלבד רצונו?
זהו הפרדוקס שעליו מושתת מבנה העולם. העולם הזה אינו רצון האלוהים, ולכן אינו ממשי. אבל אלה החושבים שהוא ממשי מאמינים בהכרח שיש עוד רצון אחד, המוביל לתוצאות הפוכות לאלה שאלוהים רוצה בהן. אכן, זהו דבר בלתי-אפשרי; אבל כל שכל המתבונן בעולם ומעריך אותו כוודאִי, מוצק, ראוי לאמון ואמיתי מאמין בשני בוראי-עולם, או באחד: הוא עצמו. אך לעולם לא באלוהים אחד.
מתנות האלוהים אינן עשויות להתקבל על-ידי שום אדם המאמין באמונות מוזרות כאלה. בלי ספק הוא מאמין שקבלת מתנות האלוהים פירושה שהוא נלחץ לבגוד בעצמו, ואין זה משנה עד כמה הן ברורות ועד כמה דחופה היא הקריאה אליו לטעון לבעלות עליהן. הוא חייב להכחיש את נוכחותן, לסתור את האמת, ולסבול כדי לשמר את העולם שיצר.
כאן נמצא הבית היחיד שלדעתו הוא מכיר. כאן נמצא הבטחון היחיד שנדמה לו שיוכל למוצאו. בלעדי העולם שיצר הוא מנודה; חסר-בית ונפחד. הוא אינו מבין שכאן הוא המקום שבו הוא באמת נפחד, וגם חסר-בית; מנודה שנדד הרחק מביתו, לפני זמן כה רב, עד שאינו חש ששכח מניין בא, לאן הוא הולך, ואפילו מי הוא בעצם.
ואולם בנדודיו חסרי-השחר, כשהוא בודד, מתנות האלוהים הולכות יחד אתו, לגמרי בלי ידיעתו. אי אפשר שיאבד אותן. אבל הוא מסרב להסתכל על מה שניתן לו. הוא מוסיף לנדוד, מודע להבלות שהוא רואה סביבו בכל מקום, מבחין כיצד גורלו מצטמצם והולך בלכתו קדימה לשום-מקום. ובכל זאת הוא מוסיף לנדוד אומלל ועני, בודד אף-על-פי שאלוהים אתו, ובאמתחתו אוצר גדול כל-כך עד שכל תכולת העולם כאין וכאפס היא לפני גדלותו.
אכן דמות עגומה הוא; עייף ויגע, לבוש קרעים, רגליו שותתות קצת דם בגלל הדרך הסלעית שבה הוא מהלך. כולם מזדהים אתו, כי כל מי שמגיע לכאן הלך בנתיב שבו הוא הולך וחש תבוסה וחוסר-תקווה כמו שהוא חש אותן. אבל האם הוא באמת דמות טראגית, אם רואים שהוא הולך בדרך שהוא בחר בה, וכל שעליו לעשות הוא להבחין מי הולך יחד אתו ולפתוח את אוצרותיו כדי להיות חופשי?
זהו העצמי הנבחר שלך, אותו עצמי שיצרת כתחליף למציאות. זהו העצמי שעליו אתה מגן בחירוף-נפש כנגד כל הגיון, כנגד כל ראיה, וכנגד כל העדים שבידם הוכחות המראות שאין זה אתה. אינך שועה אליהם. אתה ממשיך בדרכך המיועדת, בעיניים מושפלות, לבל תצוד עינך מבט חטוף של האמת ותשתחרר מכל הונאה עצמית ותצא לחופשי.
אתה נרתע מפחד שמא תרגיש את מגע המשיח על כתפך, שמא תראה את ידו הענוגה מכוונת אותך להתבונן במתנותיך. איך תוכל אז להכריז על דלותך בגלות? הוא היה גורם לך לצחוק מתפישה זו של עצמך. היכן יהיו אז הרחמים-העצמיים? ומה יהיה גורל כל הטרגדיה שביקשת להכין בשביל מי שאלוהים הועיד לו רק שמחה?
פחדך הקדום נפל עליך עכשיו, והצדק השיג אותך סוף סוף. יד המשיח נגעה בכתפך, ואתה מרגיש שאינך בודד עוד. אתה אפילו חושד שהעצמי האומלל שחשבת שהוא אתה אינו זהותך. אולי דבר האלוהים אמיתי יותר מדבריך. אולי מתנותיו לך הן ממשיות. אולי לא הצלחת להערים עליו לגמרי בתוכניתך להשאיר את בנו בתהום השיכחה, וללכת בדרך שבחרת בלי העצמי שלך.
רצון האלוהים אינו מתנגד. הוא פשוט הווה. לא את האלוהים כלאת בתוכניתך לאבד את עצמך. הוא איננו יודע דבר על תוכנית שהיא כל-כך זרה לרצונו. היה צורך שהוא לא הבין אותו, והוא נתן לו מענה. זה הכל. ואתה, שלידיך ניתן המענה הזה, אין לך עוד צורך בדבר מלבדו.
ועכשיו אנחנו חיים, כי עכשיו אי אפשר שנמות. משאלת המוות נענתה, והראייה שהביטה בה הוחלפה עתה בחזון התופש שאינך מה שאתה מתיימר להיות. הולך אתך אחד הנענה בעדנה לכל פחדיך במענה האחד הזה שהוא מלא רחמים: "אין זה כך". הוא מצביע על כל המתנות שיש לך כל אימת שמחשבת העוני מעיקה עליך, ומספר על חברותו כאשר אתה רואה את עצמך בודד ונפחד.
ועם זאת הוא מזכיר לך עוד דבר אחד ששכחת. שכן מגעו בך גרם שתהיה בצלמו. המתנות שבידיך אינן מיועדות לך בלבד. עכשיו עליך ללמוד לתת את מה שהוא בא להציע לך. זהו השיעור הטמון בנתינתו, כי הוא גאל אותך מן הבדידות שניסית ליצור כדי להסתתר בתוכה מפני האלוהים. הוא הזכיר לך את כל המתנות שהעניק לך אלוהים. הוא מספר גם על מה שייעשה רצונך כאשר תקבל את המתנות האלה ותכיר בכך שהן שלך.
המתנות הן שלך, הן הופקדו בידיך כדי שתתן אותן לכל אלה הבוחרים בנתיב הבדידות שממנו נחלצת. הם אינם מבינים שהם רק הולכים אחרי משאלות לבם. עכשיו אתה תלמֵד אותם. שכן אתה למדת מן המשיח שישנה דרך אחרת שבה הם יכולים ללכת. למֵד אותם על-ידי כך שתראה להם את האושר הנופל בחלקם של אלה החשים את מגע המשיח, ומבחינים במתנות האלוהים. אל יפתה אותך הצער למעול באמונך.
אנחותיך יבגדו עתה בתקוותיהם של אלה הנושאים אליך את עיניהם כדי שתשחררם. דמעותיך הן דמעותיהם. אם אתה חולה, אתה רק מעכב את הירפאותם. פחדיך שלך רק מלמדים אותם שפחדיהם מוצדקים. ידך הופכת למעניקת מגע המשיח; והשינוי בשכלך נעשֶׂה ההוכחה שמי שמוכן לקבל את מתנות האלוהים לעולם לא יֵדע סבל. בידיך מופקד שחרורו של העולם מכאב.
אל תבגוד בו. היעשה ההוכחה החיה למה שמגע המשיח יכול להציע לכל אחד. אלוהים הפקיד בידיך את כל מתנותיו. יהא אושרך עדות לשינוי הפוקד שכל שבחר לקבל את מתנותיו ולחוש את מגע המשיח. זוהי שליחותך עכשיו. כי אלוהים מפקיד את הענקת מתנותיו בידי כל מי שקיבלו אותן. הוא חלַק את שמחתו אתך. ועכשיו אתה יוצא לחלוק אותה עם העולם.
* כל התכנים באתר לרבות קבצי השמע והמלל בעמוד השיעורים, מוגנים בזכויות יוצרים. אין לעשות בתכנים אלו שימוש פרטי או מסחרי כלשהו. אין להפיץ, להעתיק או לשכפל את הנ"ל ללא הסכמה בכתב מראש מ"קורס בניסים – ישראל ®"
