אם אני מתגונן אני מותקף.
מי היה מגן על עצמו אלמלא חשב שהוא מותקף, שהתקיפה היא אמיתית, ושהתגוננותו יכולה להצילו? כאן טמון ההבל שבהתגוננות: היא מעניקה לאשליות ממשות מלאה, ואחר-כך מנסה לטפל בהן בתור ממשויות. היא מוסיפה אשליה לאשליה, ובכך מכפילה את הקושי שבתיקונן. ואת הדבר הזה אתה עושה כאשר אתה מנסה לתכנן את העתיד, להפעיל את העבר, או לארגן את ההווה על-פי רצונך.
אתה פועל מתוך האמונה שעליך להתגונן מפני ההתרחשויות, שכן הן מכילות דברים המאיימים עליך. תחושת איום היא הכרה בחולשה מובנֵית; אמונה שקיימת סכנה שבכוחה לאכוף עליך להתגונן התגוננות מתאימה. העולם מבוסס על אמונת-העוועים הזאת. וכל מבניו, כל מחשבותיו וספקותיו, עונשיו וכלי-נשקו, הגדרותיו המשפטיות ומערכות-חוקיו, מערכות-המוסר שלו, מנהיגיו ואלוהיו, כולם משרתים מטרה אחת בלבד - שימור תחושת האיום המפעפעת בו. שכן שום אדם לא היה מתהלך בעולם כשהוא לבוש שריון אלמלא מילאה אימה את לבו.
ההתגוננות מפחידה. היא נובעת מפחד, ומגבירה את הפחד עם כל הגנה נוספת. נדמה לך שהיא מציעה בטחון. ואולם היא מעידה על פחד שהפך אמיתי ועל אימה שנמצא לה צידוק. האין זה מוזר שבשעה שאתה מעבד את תוכניותיך, מעבה את שריוניך ומהדק את מנעוליך אינך נעצר לשאול על מה אתה מגן, וכיצד, ומפני מה?
הבה נבחן תחילה על מה אתה מגן. זה מוכרח להיות משהו חלש מאוד שקל מאוד להתנפל עליו. זה מוכרח להיות טרף קל, שאינו מסוגל להגן על עצמו וזקוק להגנתך. מה מלבד הגוף שברירי כל-כך עד שנדרשים טיפול מתמיד ודאגה דרוכה ועמוקה כדי להגן על חייו הפעוטים? מה מלבד הגוף כושל ואין שום אפשרות שיצליח לשמש מארח ראוי לבן האלוהים?
אבל לא הגוף מסוגל לפחוד, או להיות דבר שיסודו בפחד. לגוף אין צרכים מלבד אלה שאתה מועיד לו. הוא אינו זקוק למערכות-בריאות מסובכות לשם הגנה, הוא אינו זקוק כלל לרפואה מרבה-בריאות, לא לטיפול ולא לשום דאגה. הגן על חייו, או תן לו מתנות כדי לייפותו, או בנה לו חומות כדי שירגיש בטחון - ונמצאתָ אומר שביתך פתוח לגנב-הזמן, שהוא בר-שיחוד ומתפורר, כה בלתי-בטוח עד שעליך למסור לו את חייך כדי להגן עליו.
התמונה הזאת מפחידה, לא כן? המסוגל אתה לחוש שלווה אם זוהי תפיסתך לגבי ביתך? ואולם מה העניק לגוף את הרשות לשרת אותך כך מלבד אמונתך שלך? שכלך הוא שהעניק לגופך את כל התפקודים שאתה רואה בו, והוא שרומם את ערכו הרבה מעל לערימה קטנה של עפר ומים. מי יגן על דבר שזהו טיבו בעיניו?
הגוף אינו זקוק לשום הגנה. חשוב להדגיש ולחזור ולהדגיש זאת. הוא יהיה חזק ובריא אם השכל לא ישתמש בו לרעה על-ידי כך שיועיד לו תפקידים שאינו מסוגל לבצעם, יעדים שמעבר לתחומי פעולתו, ומטרות נעלות שנבצר ממנו להגשימן. נסיונות כאלה, שהם מגוחכים אבל יקרים לך מאוד, הם המקור להתקפות-העוועים הרבות שלך על גופך. שכן נדמה לך שהוא מכזיב את תקוותיך, ואינו מספק את צרכיך, ואינו עולה בקנה אחד עם ערכיך וחלומותיך.
ה"עצמי" שזקוק להגנה אינו ממשי. את הגוף, שהוא חסר-ערך וספק אם הוא זקוק להגנה כלשהי, יש לראות פשוט כחלק שהוא נפרד ממך לגמרי, והוא נעשה כלי בריא ושמיש שבאמצעותו יכול השכל לתפקד עד שמסתיים הצורך בשירותו. מי ירצה לשמור עליו לאחר שמוצתה התועלת שבו?
הגן על הגוף, ותקפת את שכלך. שכן ראית בו את הפגמים, את החולשות, את המגבלות ואת החסָרים שמהם יש להציל את הגוף לפי דעתך. לא תראה אז את השכל כנפרד ממצבים גופניים. ותכפה על הגוף את כל הכאב הנובע מראיית השכל כמוגבל ושברירי, נפרד משכלים אחרים ונפרד ממקורו.
אלה הן המחשבות הזקוקות לריפוי, והגוף יגיב בבריאות כאשר יתוקנו והאמת תתפוס את מקומן. זוהי הגנתו האמיתית היחידה של הגוף. אבל האם לשם אתה פונה בבקשך הגנה? אתה מציע לגוף הגנה מסוג שממנו אין הוא מפיק שום תועלת, והיא רק מוסיפה למצוקת שכלך. אינך מרפא, אתה רק שׂם לאַל את תקוַות ההירפאות, שכן אינך רואה היכן צריכה להימצא התקווה אם היא אמורה להיות בעלת-משמעות.
שכל שנרפא אינו מתכנן. הוא מוציא אל הפועל את התוכניות שהוא מקבל מתוך האזנה לְחכמה שאינה חכמתו שלו. הוא ממתין עד שמלמדים אותו מה צריך לעשות, ואז הוא מתחיל לעשות זאת. הוא אינו סומך על עצמו משום בחינה מחוץ ליכולתו לבצע את התוכניות שנקבעו לו. הוא בטוח בוודאות מלאה שמכשולים לא יוכלו לעכב את התקדמותו לקראת הגשמת כל מטרה המשרתת את תוכנית-האב שתוכננה לטובת הכל.
שכל שנרפא משוחרר מן האמונה שעליו לתכנן, אם כי אינו יודע מהי התוצאה הרצויה ביותר, מה הם האמצעים להשגתה, ואף לא כיצד לזהות את הבעיה שהתוכנית נועדה לפתור. מן ההכרח הוא שהשכל משתמש לרעה בגוף בשביל תוכניותיו עד שיבחין שכך הדבר. אך לאחר שקיבל זאת כאמת הוא מתרפא, ואז הוא משחרר את הגוף.
שעבוד הגוף לתוכניות שהשכל שלא נרפא בונה כדי להציל את עצמו בהכרח גורם לו לחלות. הוא אינו חופשי להיות אמצעי-הסיוע בתוכנית החורגת מהגנת עצמו, ודורשת את שירותיו לזמן קצר. בתפקיד הזה הבריאות מובטחת. שכן כל דבר שהשכל משתמש בו לצורך הזה יפעל ללא דופי, ובעוצמה שניתנה לו ואין אפשרות שייכשל.
אולי לא קל לתפוש שתוכניות מיוזמה-עצמית אינן אלא הגנות, שנועדו כולן להשיג תכלית אחת. הריהן האמצעים ששכל מבוהל משתמש בהם כדי ליטול עליו את הגנתו - במחיר האמת. לא קשה להבחין בדבר הזה בכמה גילויים של ההונאה-העצמית הזאת, שבהם הכחשת המציאות ברורה מאוד. ואולם את התכנון לא מזהים בדרך כלל כהגנה.
השכל המתכנן למען עצמו עסוק בכינון שליטה על אירועי העתיד. הוא אינו מאמין שצרכיו יסופקו, אלא אם כן הוא עצמו יספקם. הזמן נעשה הגורם המכריע בעתיד, ועליו יש לשלוט על-ידי לימוד ונסיון הנרכשים מאירועי העבר ומאמונות קודמות. מן ההווה השכל מתעלם, משום שהוא מתבסס על הרעיון שהעבר לימד די כדי לאפשר לשכל לכוון את נתיב עתידו.
על-ידי כך השכל המתכנן מסרב לאפשר שינויים. מה שלמד בעבר נעשה היסוד למטרות בעתיד. נסיון עברו מנחה אותו בבוחרו את מה שיקרה בעתיד. והוא אינו רואה שכאן ועכשיו נמצא כל מה שהוא צריך להבטחת עתיד שונה לחלוטין מן העבר, בלי התמשכות של רעיונות ישנים ואמונות חולניות. לציפיה אין בכלל שום תפקיד, שכן בטחון ההווה מורה את הדרך.
הגנות הן התוכניות שאתה מקבל עליך לעשות נגד האמת. מטרתן היא לבחור את מה שאתה מסכים לו, ולהתעלם ממה שלדעתך אינו עולה בקנה אחד עם אמונותיך בנוגע לממשותך. ואולם מה שנשאר הוא חסר-משמעות לחלוטין. שכן ממשותך שלך היא ה"איום" שאותו רוצות הגנותיך לתקוף, לערפל, לפרק ולצלוב.
לְמה לא היית יכול להסכים אילו רק ידעת שכל מה שקורה, כל האירועים, בעבר, בהווה ובעתיד, מתוכננים בעדינות על-ידי האחד שכל תכליתו היא טובתך? אולי לא ירדת לסוף כוונתה של תוכניתו, שכן הוא לעולם לא יציע לך כאב. אבל הגנותיך לא אפשרו לך לראות את ברכת אהבתו נוגהת את קרני אורה על כל צעד שעשית אי פעם. בזמן שאתה תכננת תוכניות המביאות מוות, הוא הוביל אותך בעדינות אל חיי-נצח.
אמונך הנוכחי בו הוא ההגנה המבטיחה עתיד בלי הפרעות, בלי צל של צער, ועם שמחה הגדלה בהתמדה, בעוד החיים האלה נעשים רגע קדוש, קבוע בזמן, אבל מתחשב רק באלמוות. אל נא תניח לשום הגנות לכוון את העתיד אלא לאמונך הנוכחי בלבד, ואז ייעשו החיים האלה מפגש בעל-משמעות עם האמת, ורק הגנותיך יוכלו להסתיר זאת.
בלי הגנות אתה הופך לאור, שהשמים מכירים בו בתודה כאורם שלהם. והם יובילו אותך הלאה בדרכים שנועדו לאושרך על-פי התוכנית העתיקה, שנולדה עם היוולד הזמן. אלה שילכו בעקבותיך יחברו את אורם לאורך, והוא ילך ויגבר עד שהעולם יואר בשמחה. ובשמחה יתנערו אחינו מהגנותיהם המכבידות, שלא הביאו להם כל תועלת ויכלו רק לזרות אימה.
בבטחון הנוכחי נצפה לרגע הזה היום, כי זהו חלק ממה שתוכנן בשבילנו. נהיה בטוחים שכל מה שנזדקק לו יינתן לנו למען הגשמת המטרה הזאת היום. איננו מתכננים תוכניות ביצוע, אבל אנחנו מבינים שאי-התגוננותנו היא כל מה שנדרש כדי שהאמת תפציע בוודאות בשכלנו.
במשך חמש-עשרה דקות פעמיים ננוח היום מתכנון חסר-טעם, ומכל מחשבה העוצרת את האמת מלהיכנס לשכלינו. היום נקבל במקום לתכנן, על מנת שנוכל לתת במקום לארגן. ויינתן לנו באמת, כשנׂאמר: אם אני מתגונן אני מותקף. ואילו בלי התגוננות אהיה חזק, ואלמד מה מסתירות הגנותיי.
רק זה ותו לא. אם יש צורך לתכנן תוכניות, יימסר לך עליהן. אולי לא יהיו אלה התוכניות שחשבת שיש בהן צורך, ולמעשה גם לא התשובות לבעיות שחשבת שאתה ניצב מולן. אבל הן תשובות לשאלה מסוג אחר, הנותרת ללא תשובה אך דורשת תשובה עד אשר לבסוף מגיעה אליך התשובה.
כל הגנותיך היו עד עתה מכוּונות כך שלא תקבל מה שתקבל היום. ובאור ובשמחה של האמון הפשוט רק תתמה מדוע אי פעם חשבת שאתה מוכרח להיות מוגן מפני השתחררות. השמים אינם מבקשים דבר. הגיהינום הוא התובע תביעות מופרזות באשר לקורבנות. היום אינך מוותר על מאומה בפעמים שאתה מתייצב לפני בוראך, לא-מוגן, כפי שאתה באמת.
הוא זכר אותך. היום נזכור אותו. כי זהו זמן התחייה בגאולתך. ואתה קם מחדש ממה שנראָה כמוות וחוסר-תקווה. עכשיו נולד בך מחדש אור התקווה, כי עכשיו אתה בא בלי הגנה, כדי ללמוד את חלקך במסגרת תוכנית האלוהים. איזה ערך יכול עדיין להיות לתוכניות פעוטות או לאמונות-כשפים, לאחר שקיבלת את תפקידך מבת-קול האלוהים עצמה?
השתדל שלא לעצב את היום הזה באופן שלפי דעתך יביא לך את מירב התועלת. שכן אינך מסוגל לתאר לך כמה אושר יגיע עדיך בלי שתתכנן תוכניות. היום למַד. והעולם כולו יצעד את צעד-הענק הזה ויחגוג את תחייתך יחד אתך. במשך כל היום, כאשר נראה שדברי-הבל פעוטים מעוררים בתוכך התגוננות ומפתים אותך לשקוע באריגת תוכניות, הזכר לעצמך שזהו יום מיוחד ללימוד, והכר בכך על-ידי אמירת המלים הבאות: זהו זמן תחייתי. ובכוונתי להבטיח שיישאר קדוש. לא אגן על עצמי, כי בן האלוהים אינו זקוק לשום הגנה מפני אמיתות ממשותו.
* כל התכנים באתר לרבות קבצי השמע והמלל בעמוד השיעורים, מוגנים בזכויות יוצרים. אין לעשות בתכנים אלו שימוש פרטי או מסחרי כלשהו. אין להפיץ, להעתיק או לשכפל את הנ"ל ללא הסכמה בכתב מראש מ"קורס בניסים – ישראל ®"
