"אחות אהובה עלי לספר לך דברים מזמניי חיים שונים.
איני יכול להסתיר עוד את אשר ארע.
על הדברים להיות גלויים וידועים.
חיי היו מסע של שלום, גם חייכם שלכם המסכימים לראות אותו כך.
גדלתי בבית יהודי, חונכתי על ברכיי התורה.
אמי שגידלה אותי אהבה אותי בכל ליבה.
בעיר נצרת העברתי את שנות ילדותי.
כאשר בגרתי נדדתי לירושלים.
תלמיד חכם הייתי ובקיא בתורה.
דרך 'אהבת רעך כמוך' הייתה קרובה לליבי.
דבקתי בה בכל נפשי ומאודי.
ועם זאת היו דברים שבהבנתי העמוקה אותם נתנו פירוש אחר ומרפא.
השכינה תרגמה עבורי מחדש את מערכת היחסים בין אלוהים לבניו ללא יראה וללא פחד.
אהבה טהורה שלא השתנתה מימי הבריאה.
ואנוכי הבנתי את התרגום שניתן לי.
ניסיתי בכל מאודי ללמד את התורה הזו כך שתובן מחדש.
בין תלמידיי שאהבתי יהודה איש קריות אחי אהובי.
לא מסר את שמי ולא בגד כי איך אפשר שתהיה בגידה?
אחים היינו אהובי נפש, בניו של אלוהים.
במוסרי את הדברים בעת ההיא, בהדגמתי את שיעורי האהבה שלמדתי,
לא יכולתי לבקש דבר מלבד ההכרה של אחיי בדבר הזה.
בתשוקתי להעביר את מסרי האהבה והשלום שלחתי שליחים.
אבל גם הם לא הבינו את כוונת שיעוריי.
ולכן מסריי התעוותו כפי שהורה להם האגו ללמדם בטעות.
לא הייתה בי כוונת זדון או טינה.
לא הייתה בי תחושת גדלות או התעלות.
ידעתי בפשטות את המסרים שעלי להעביר ואת זאת העברתי.
תלמידיי עקבו אחריי באדיקות וראו בי סמל המשיח המתעלה מעל האדם.
לא היה בכך אמת ולא ממש.
הנני אחד עם ברואי האלוהים.
השליחים לא הבינו את מסריי והפכו אותי לסמל.
תרופה ומזור לכל מחשבות הקורבן והאשמה.
ידעתי כי ביכולתי לחולל ניסים כפי שידעתי שהריפוי הוא מאלוהים.
ידעתי כי אין זו היכולת שלי, אלא הסכמתי לראות את הריפוי בכל דבר.
את השלמות את היופי והאהבה.
השתמשתי בכך על מנת להדגים את הדבר הזה.
הקמתי ממוות כיוון שידעתי את תכליתו של הגוף ואת נצחיותו של השכל.
באמונתי השלמה בדבר הזה הכל התאפשר כיוון שראיתי את הנצחי בלבד.
חשוב היה לי שיבינו כי הריפוי הוא מאלוהים,
וכי השכל המרופא קיים לנצח ביחד איתו באהבה אין סופית.
חשוב היה לי שיבינו שהפחד המשתק.
הפחד מעונש ונקמה מבטל לחלוטין את היכולת לריפוי מוחלט,
שהיא יכולתו הטבעית של כל אחד מאיתנו ברואי האלוהים השווים.
המסע האחרון ב'דרך הוורדים' היה השיעור האחרון אותו יכולתי ללמד בגוף.
התפללתי, שהשיעור הזה יילמד באהבה ובהבנה,
על חוסר ממשותו של הגוף, ונצחיותו של השכל ואהבת האלוהים.
השיעור האחרון עדיין לא נלמד, והפירוד הלך והתעצם, הלך וגדל.
מחשבות של הרס וחורבן, מלחמה ומיתה, פחד מעונש ומנקמה.
כל אלו תפשו את מקום הריפוי בשכלם של בני האלוהים הקדושים לדורי דורות.
ועכשיו הגיעה עת שלום.
הגיעה העת לריפוי.
הגיעה העת להניח למחשבות החורבן וההרס.
קולי יכול להישמע שוב,
ושיעוריי יכולים להילמד מבראשית,
כפי שהשכינה, המורה האחת של כולנו, מלמדת את שיעוריה העדינים באהבה דרכי.
כפי שהבנתי אני בשכלי האחד,
אני מאפשר לכם ומבקש כי תסכימו גם אתם לרפא את שכלכם.
להביא סוף סוף שלום ושלווה, פיוס ושמחה.
ידיעתכם ידיעה וודאית את וודאות האלוהים שלומו וקדושתו,
שהיא אחת עם שלומכם וקדושתכם.
קבלו את מתנת השלום אל שכלכם, בפיוס עדין.
כי אין דבר יפה ויקר ערך מהידיעה הזו:
ידיעתכם את האלוהים וידיעתו אתכם בניו המאוחדים בשלום.
אין הבדלים בבנות הקדושה.
סיפור המלחמה תם
סיפורי הפילוג והפיצול הגיעו אל קצם.
זוהי עת שלום
זהו זמן ריפוי.
קבלו את בקשתי ולימדו את השיעור האחרון.
שיעור האהבה הנצחית שכולנו מאוחדים בה.
אין אפשרות שהשיעור לא יילמד.
רק בסבלנות ועדינות אעביר את דבריי שוב ושוב.
באהבה וידיעה שכולנו שווים,
אהובים, מחוללי ניסים, מרופאים שמחים, שלווים לנצח,
באהבתו של אבינו החובק אותנו.
הבן האחד והאהוב אותו ידע מאז ומעולם."
דברי ישוע
