מורה
נולדתי בברית המועצות ,בסביבה עם כללים מאוד ברורים שהמשטר היה מכתיב ,במשפחה אתאיסטית לחלוטין.
מאז שזוכרת את עצמי באיזו דרך בלתי מוסברת, תמיד הייתה קיימת בי אמונה שיש איזשהו כוח בלתי מוגבל שיכול הכול, משהו אדיר במקום כל שהוא, שם רחוק. לא היה לי אף שותף לסוד הזה, וברגעים קשים הייתי מרימה את ראשי ופונה לשמיים.
לא זוכרת את עצמי כילדה קטנה. נדמה, שנולדתי כבר מבוגרת. די מהר למדתי על החיים שהם הישרדות שבתוכם יש הרבה "אסור" וכמעט כלום "מותר" ושכל סטייה מן ה"מותר" גורמת לעונש. כך מצאתי את עצמי חווה אשמה באופן תמידי. יחד עם זאת, תמיד זיהיתי בתוכי תשוקה לדעת יותר ממה שכבר ידוע לי,אינטואיטיבית הרגשתי שיש משהו שיכול לעשות אותי מאושרת יותר.
מאוחר יותר כבר בארץ, באמצע שנות השלושים שלי, מצאתי את עצמי במבוי סתום שהביא אותי לקליניקה של דר' שלומית תמיר. מפגש איתה פתח לי דלת לעולם מרתק. שמעתי להמלצתה של שלומית ונרשמתי ל"קורס בניסים" אותו למדתי אצל אפרת שר שלום. כל שקרה בעקבות זאת –נס ייקרא. חיי נחלקו ל"לפני" ואחרי" הקורס בניסים.
היום כשאני מתבוננת בשינויים שקרו לי אני יודעת כמה הרבה אני יכולה לתת לאנשים, ללוות אותם בחקירה הפנימית שלהם, לעזור בגילוי דברים שעדיין מוסתרים.
אני מאמינה שכדי להיות בני אדם מאושרים יותר ושמחים יותר, צריך בדרך אומנותית ויצירתית להתפשט מקליפות ומסכות כדי להגיע למי שאנחנו באמת. בדומה לבובת בבושקה שאיתה שיחקתי בילדותי,שכדי להגיע לבובה שלמה ולא חלולה,צריך לעשות עבודת פירוק של כל הבובות המוסתרות אחת בתוך השנייה עם פנים שונות ובגדים מקושטים שמתפצלים לחלקים.
במסגרת לימודיי האקדמיים למדתי בין היתר: תרבות, אומנות, הוראה, חינוך, סוציולוגיה, אסתטיקה, פסיכולוגיה.
אני הולכת בדרך הקורס בניסים כבר 8 שנים. מתוכם, הוכשרתי כמורה ומטפלת בקורס בניסים בתוכנית הכשרה.
היום אני מלווה אנשים באופן פרטני, אני שותפה להוראת קבוצה עם עמיתה לדרך, ומתכננת את קבוצת ההוראה
נגינה על פסנתר בת שלוש שנים, כמו כן אני מלווה כמסייעת 4 שנים קבוצות שמורתי אפרת שר -שלום מלמדת.
