"פוסע אני בשביליי ארץ חרבה
בדרכי עפר.
פוסע אני ורואה את אש החורבן מן הבית.
ורואה שנבזזו ונשחטו ונהרסו ונותצו כל דברי הקודש.
ויודע כי דבר לא הושחת.
ויודע את בית האלוהים בשלמותו.
רואה אני את צער החורבן, את כאב הביזה
ויודע כי אהבה בכל.
אחיי אהוביי,
התיתנו לעיני הגוף להוליככם שולל?
התיתנו לעיני הגוף לספר לכם את זוועות העולם?
התיתנו לעיני הגוף לחרוץ דין על אח?
בימות הביזה, ההרג, החורבן והשכול
נדע את אלוהים באהבתו.
זהו זמן שלום.
זהו זמן פיוס.
זהו זמן בו נזמין את עצמנו לראות.
כי ראיית הגוף אינה ולא כלום.
בעיניי המשיח נתבונן על העולם ונבקש שלום,
ונעניק את שלום האלוהים לכל אחד.
זהו זמן שבו נתעורר בשמחה אל ביתנו השלם כי מעולם לא נחרב.
בעת הזאת תהא ההתעוררות המשמחת פועמת בשכלכם.
בעת הזאת יפתחו כל השערים ותבואו בברכה גדולה בשעריו,
הוא אביכם הממתין לכם לשובכם.
מוסר אני את מילות האהבה למען תדע הבנות כולה כי בא שלום."
דברי ישוע 3.2.2019